"עיר ידידותית לילדים" רינה יצחקי
משתתפי הדיון קבלו מידע ראשוני על הנושא, שהוכן על ידי אתי וויסבלאי ממרכז המחקר והמידע בכנסת . בדפי המידע הסבר על המשמעות של "עיר ידידותית לילדים"? – הסבר מפורט הכולל את תולדות הרעיון שמקורו באו"ם, ומדובר באסטרטגיה, עירונית לקידום מעמד הילד.
במרכז הדברים: "הזמנת הישובים, והקמת מנגנונים להשתתפות הילדים ולהתחשבות בהם בתהליכי קבלת החלטות ברשות המקומית, ועוד קריטריונים רבים שיש לקיים כדי לעשות את העיר לידידותית, דוגמת:
לתת לילדים את
- האפשרות לבטא את דעותיהם לגבי פני העיר שבה היו רוצים לחיות …
- להשתתף באופן פעיל בחיי המשפחה, הקהילה והחברה
- לקבל שירותי בריאות, רווחה בסיסיים
- להיות מוגנים מפני ניצול, אלימות והתעללות
- ללכת בבטחה ברחובות העיר
- לחיות בסביבה לא מזוהמת
- להשתתף באירועים תרבותיים וחברתיים.
במידע מצוין שארגון יוניסף קרן האו"ם למען הילד – מפתח את הנושא ברחבי העולם.
בישיבה נוכחה נציגה של "עמותת יוניסף בהקמה" הגב' תמר שחורי והיא אמרה שיוניסף תשתתף ביוזמה החדשה.
נכון לעכשיו, יש נכונות לקדם את הנושא מצד ראשות השלטון המקומי וועדת הכנסת לזכויות הילד, מפעל הפיס, ארגון ב"טרם" ואחרים.
בהמשך הדיון, הביעו רוב המשתתפים, חברי הכנסת וראשי הערים והארגונים, את דעתם ועל פי רוב את נכונותם לקדם את הנושא. מן הדברים עלו בעיקר יוזמות שונות למען ילדים שכבר מתקיימים, דובר על קשיים, על הבדלים משמעותיים בין ילדי המרכז והפריפריה. בעוד שיעל דיין חברת מועצת העיר תל אביב גאה במגוון השירותים שתל אביב מציעה לילדיה, כולל ילדי העובדים הזרים ומבקשי המקלט, אמר ראש מועצת .... שעירו היא עיר מאוד לא ידידותית לילדים בעיקר בגלל מצב סוציו אקונומי ירוד. נציג של הישוב רהט סיפר על מצבם הקשה של הילדים בעירו, עיר מוכת אבטלה. אחוז גבוה מאוד מן האוכלוסייה הם ילדים ואין להם שירותים מינימאליים.
לקראת סיום, מצאתי לנכון לומר כמה מילים שהתייחסו לדיון:
"נמצאים כאן אנשים שעושים כל אחד בדרכו ובתפקידו דברים מצוינים עבור הילדים. דברים טובים לילדים, ספריות גני שעשועים , מופעים וחוגים למיניהם היו בעולמנו גם לפני יוזמת האו"ם ל"עיר ידידותית לילדים" – אז מה ההבדל?
עיר ידידותית במתכונת יוניסף והאו"ם - מבוססת על גיבוש מדיניות חדשה ומקיפה ביחס לילדים. במרכזה תפיסה חדשה של הילדות, הרואה את הילד כ"אדם נושא זכויות". גיבוש מדיניות מתאימה צריך להוביל לחקיקה. למה? כי החוק נותן לדברים אל הלגיטימציה, וכדי לקיימו וליישמו יש להקצות לכך תקציבים. בעקבות חקיקה ותקצוב – חשוב ביותר להכשיר את כל העובדים לקראת התפיסה החדשה. לדוגמה, תפיסה זו כוללת את "זכות הילד להישמע ולהשתתף"... הגישה המסורתית אינה מעניקה לכך חשיבות רבה, ולעומתה, בעיר ידידותית זהו קריטריון מרכזי. כדי להביא להשתתפות ילדים בצוותים של מקבלי החלטות, יש להכין לכך גם את המבוגרים וגם את הילדים.
לסיכום:
כדי להצליח בכך דרושה מדיניות, חקיקה, לגיטימציה, תקצוב והכשרת העובדים בכל הרמות"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה